על רצועה ושחרור

גורו מושך אותי בטיול. הוא הולך מהר, בהתלהבות, ומושך איתו את הרצועה המחברת בנינו, וגם אותי. הרצועה מתוחה כמעט כל הזמן. זה בטח לא נעים, ואני ממש חוששת שיום אחד פשוט אעוף ואפול על המדרכה.

שמתי לב שבסוף הטיול, ממש לפני שאנחנו חוזרים הביתה, הרצועה כמעט תמיד רפויה לגמרי, וגורו הולך בנחת ולאט, לפעמים ממש לידי ולפעמים קצת לפניי.

כשגורו לחוץ/ נרגש >> הרצועה מתוחה >> הוא מושך אותי.

כשגורו רגוע >> הרצועה רפויה >> הוא הולך בקצב שלי.

מה אם הרצועה היא זו שמכתיבה את הרגש?

לא ידעתי איך לשנות לגורו את הרגש. אבל ידעתי שאני זו שמחזיקה בצד השני של הרצועה, ועליה אני יכולה להשפיע.

בעצם, מה עם אני אשחרר את הרצועה כך שתהיה רפויה?

בימים לאחר מכן ניסיתי מתחילת הטיול להרפות מאוד את הרצועה. במקום לחכות שגורו יהיה רגוע ואז הרצועה תהיה רפויה, אני ארפה את הרצועה בצורה אקטיבית, כי אני רוצה טיול עם רצועה רפויה וללא מתח ומאבק, ובכך גם אנסה להשפיע עליו.

במקום להחזיק את הרצועה חזק, ללפף אותה פעמיים על כף ידי, ולהיות במתח- שיחררתי. החזקתי את הרצועה בקלות ונינוחות, הורדתי את המתח שלי ובהתאם גם הורדתי את המתח מהרצועה. לאורך כל הטיול שיננתי לעצמי "רצועה רפויה", וניסיתי שבכל רגע בטיול הרצועה לא תגיע למצב מתיחה. לא אגיד שהצלחתי לאורך כל הטיול שהרצועה תהיה רפויה, גורו עדיין התפרץ מדי פעם, משך ורץ, אבל הרבה פחות. הקפדתי להיות יותר ערנית כלפי הסביבה, אבל גם הכנסתי מימד של נינוחות וקלות לטיול. הטיול, גם אם לא לכל אורכו, היה הטיול שרציתי.

מה עם בחיים האישיים שלנו לא נחכה שמשהו ישתנה על מנת להשתנות או להרגיש אחרת? מה אם לא נחכה שהצד השני יבקש סליחה כדי לבקש בעצמנו? לא נחכה שהילדים יתנהגו יפה כדי להפסיק לצעוק ולהתעצבן? מה אם לא נחכה להיות רזים כדי לאהוב את הגוף שלנו? לא נחכה להיות עשירים כדי לעשות מה שאנחנו אוהבים או כדי להגיד לעצמנו שאנחנו מוצלחים? מה אם לא נחכה שהצד השני יראה שהוא בעיניין שלנו כדי לומר לו איך אנחנו באמת מרגישים?

מה אם פשוט נשנה בעצמנו את המציאות שלנו?

אנחנו רוצים להיות נינוחים ורגועים- אז פשוט נהיה, לא משנה מה הילדים או אנשים אחרים עושים. אנחנו בוחרים איך להגיב.

אנחנו רוצים לאהוב את עצמנו- אז פשוט נאהב, נאהב את עצמנו כפי שאנחנו ברגע המדויק הזה. אנחנו בוחרים איך להרגיש.

אנחנו רוצים להביע את הרגשות שלנו- אז פשוט נביע. רגשות זה דבר מופלא, להרגיש זו זכות גדולה, גם אם הצד השני עוד לא חשף בפנינו את ליבו. אנחנו בוחרים מה להקרין החוצה.

אנחנו רוצים להנות מהיומיום ולעשות את מה שאנחנו אוהבים- אז פשוט נעשה. פשוט נהנה מכל דבר. נשאל את עצמנו מה בא לנו לעשות היום? אנחנו בוחרים מה לעשות בחיים שלנו.

אנחנו רוצים להרגיש מוצלחים- אז פשוט נרגיש. כי אנחנו מוצלחים איך שאנחנו. יש לנו שק של הצלחות והישגים, גדולים וקטנים, ישנים וחדשים. אנחנו בוחרים על מה להתמקד.

תגלו עם הזמן שאחרי שינוי הרגש מגיע גם שינוי המציאות. ללא מאמץ, ללא מאבק, ללא התנגדות. בזמן שאתם כבר מרגישים טוב, אתם כבר אוהבים, רגועים, נהנים, מוצלחים- הילדים מתנהגים אחרת, הבוס מתנהג אחרת, הבן זוג, הכלב, החשבון בנק, המזג אויר... הכל.

תעשו את הצעד הראשון, תרפו את הרצועה, המציאות תעשה את השאר.