מקסימום זה יצליח

דפיקות בדלת.

גורו מזנק אל הכניסה בנביחות רמות. מהצד השני של הדלת עומדת חברה של המשפחה שגורו מכיר מאז שהגיע אלינו. עם כל סיבוב של המפתח הנביחות רק מתגברות, גורו כולו סמור. אני מסתכלת עליו ומחליטה לעצור.

בצעד נואש אני אומרת לו ללכת למקום, למיטה שלו. בתוך תוכי אני חושבת שזה לא יעזור, שאין סיכוי שהוא ייסוג מהדלת.

אבל גורו מפתיע אותי, ואחרי בקשה אחת ללכת למקום, הוא הולך בהשלמה למיטה שלו ונשכב עליה. הנביחות נפסקות אם כי הוא משמיע קולות חלשים.

אני פותחת את הדלת, החברה נכנסת, וגורו עדיין שוכב במקומו. לא שועט אליה, לא קם, עדיין שוכב.

אחרי שהיא נכנסת הוא קם לרחרח אותה ולומר לה שלום.

הבנה חשובה: אין כזה דבר כלב רע. ההתנהגות של הכלב, כל כלב, היא אף פעם לא מתוך רוע.

אנחנו צריכים להבין מה מפריע לכלב, מה מפחיד אותו, מה מלחיץ אותו, ממה הוא חושש- ולעזור לו. להוציא אותו מהסיטואציה הלא נעימה או לעזור לו להירגע.

חשוב להבין שהמוח של הכלב, כמו שלנו, בנוי מתבניות. הכלב לחוץ וחושש בגלל משהו מהעבר, ובגלל שככה הוא התרגל להתנהג. לא בגללו, בגלל הסביבה. זו לא אשמתו, למען האמת אני לגמרי מבינה אותו, והתפקיד שלי בעולם הזה כרגע זה ללמד אותו התנהגות שונה ולקבע אותה כתבנית במוח שלו.

לפעמים אנחנו מתעצבנים, מפחדים בעצמנו מהתגובה שלו או לא מבינים למה הכלב מתנהג ככה וקל לנו ליפול לתגובה כועסת ואגרסיבית במקום תגובה חומלת ומרגיעה (גם עם ילדים אגב). תגובה אוטומטית כזו, שפשוט יוצאת מאיתנו, ואתם בטוח מכירים את זה- הטון שלנו עולה, אנחנו אולי מחזיקים אותו בחוזקה, מושכים אותו מהרצועה, הולכים אליו בצורה מאיימת. זו לא אשמתנו, זו הסיטואציה, ולעיתים גם יש אנשים סביבנו שרק גורמים לסיטואציה "להתחמם".

אנחנו מכירים את זה גם ממערכת היחסים שלנו עם עצמנו- מה התגובה האוטומטית שלנו כלפי עצמנו?

כשאנחנו טועים או לא מצליחים- אוטומטית עולה אכזבה או חמלה? כשקורה משהו לא לרוחנו, אנחנו מצפים למשהו אחד ומקבלים משהו אחר, בזוגיות שלנו או בעבודה או על הכביש או עם הילדים, ואנחנו לא רוצים את זה עכשיו בחיים שלנו. מה קורה אז בתוכנו? אנחנו נרגעים או רק מתלהטים, מתעצבנים, כועסים? על עצמנו, על אחרים, על החיים.

ובתוך כל זה- לעצור.

כמה זה קשה... בתוך כל הסחרור הזה לעצור.

ולהסתכל על גורו, להסתכל על עצמנו.

לנשום.

ולהבין מה הכי נכון לעשות עכשיו.

לצאת מהסיטואציה.

להרגיע ולהירגע.