Love Guru
- orels9
- Jun 12, 2017
- 2 min read
אחרי רצף של דייטים כושלים ישבתי עם עצמי וחשבתי. ניסיתי להבין למה זה לא הולך למרות שאני רוצה. ובתוך השקט שהייתי בו הרגשתי שהלב שלי חסום. רצף של דייטים ראשונים שלא ממשיכים לשום מקום בהחלט יכולים לגרום ללב להיסגר...
רציתי אהבה גדולה, מלאה בנתינה מהלב, דאגה הדדית, קבלה ללא תנאים, ביטחון עמוק.
כשיש משהו שאני רוצה והוא עדיין לא קיים במציאות שלי אני מזהה מה המהות שלו, מה האכויות הגבוהות שלו, ומכניסה אותם אל תוך חיי כבר עכשיו, עוד לפני שהדבר שאני רוצה מגיע. אם אני רוצה אהבה, חשבתי לעצמי, אני צריכה לתרגל אהבה! ואיך אני אעשה את זה כבר עכשיו? אני יכולה להעניק יותר אהבה למשפחה שלי ולחברים, אני יכולה לחבק עצים כמו שמישהי הציעה לי, אני יכולה לחלק אהבת חינם לכל מי שנקרה בדרכי.
אני הרגשתי שאני צריכה משהו עמוק יותר,
והמשהו הזה היה כלב.

כשגורו הגיע אליי, זה היה אמור להיות זמני.
ידעתי מהבעלים הקודם שלו שיש לו בעיות התנהגות ושהוא לא כלב קל.
לא ידעתי אם אצליח, לא ידעתי איך זה יהיה, לא ידעתי בכלל מה זה אומר לגדל כלב.
לא ידעתי אם נתאים, לא ידעתי אם נסתדר, לא ידעתי איך זה יהיה לגור ביחד בבית.
ואז הוא הגיע.
זה היה אמור להיות לשבוע ניסיון.
והשאלות, הפחדים והחששות התחילו לעלות.
האם אני מוכנה למחויבות כזו לכל החיים או לפחות ל-10-15 שנים הבאות?
האם אני מוכנה לאחריות הזו על כתפיי?
ואם כן, אז למה דווקא הוא?
לא כדאי לקחת גור?
אולי כדאי כלב קטן יותר?
והבנתי. הבנתי שעם אותן שאלות בדיוק אתמודד בזוגיות שלי. הנה, שיעור ראשון שגורו מלמד אותי- מחויבות. בחירה במישהו ל-15 שנים לפחות. לקחת החלטה להיות שם בשביל מישהו לא משנה מה קורה.
החלטתי שאני מוכנה, אני מוכנה לחוויה הזו, אני מוכנה להכניס את המהות הזו לתוך החיים שלי.
ואז הוא הגיע. שבוע בדיוק אחרי גורו, הוא הגיע.
ותוך כדי התאקלמות עם גורו,
כשהלב שלי פתוח להכל,
נכנס גם הוא.

Comments